top of page
הדגל.jpg
WhatsApp Image 2020-07-03 at 13.13.27.jp

איך הגיע הדגל לרחבי העולם

ונישא על ידי עשרות מטיילים?

זה מתחיל עוד לפני השירות הצבאי. עידו וכמה מחבריו, המחוברים למוסיקת הרגאי ולבוב מארלי, הכינו את הדגל למסיבת סיום התיכון. אור קנטור, עיצב את הדגל ועידו שלנו הוסיף עליו את המסר שהפך למוטו WE ARE FREE.  הדגל נתלה על חושה בסיני בחופשה לפני הגיוס ועידו, שהיה המתגייס הראשון בחבורה, החליט שהדגל מתגייס איתו...  כך התחיל המסע המופלא והבלתי צפוי של הדגל והמסר לאורך כל השירות הצבאי, כולל גרסאות לצמיד על היד או לכיסוי דסקית.  

מי שהכיר את עידו מקרוב ולאורך חייו הקצרים מבין שהמסר הזה הוא ביטוי אותנטי לאישיותו שוחרת החופש.  עידו האמין שהחופש האמיתי נמצא בלב, ואפשר לשאת אותו לכל מקום ולהאמין בו בכל מצב. הדגל הפך לסימן הזיהוי שלו ואחרי נפילתו, קיבל חיים משלו באופן מרגש. 

המסורת הזו, חובקת עולם נמשכת עד היום, ומהווה ביטוי נפלא למה שאפיין את עידו שלנו- חיבור בין אנשים. 

עידו והדגל.jpg
עידו והדגל2.jpg
עידו והדגל3.jpg

כשעידו נהרג, והפלוגה שלו יצאה מלבנון והמשיכה להתארגנות ותעסוקה ברמת הגולן, נצבעה הפלוגה בצבעי הדגל. זו הייתה הדרך של חבריו לפלוגה להמשיך את מסר אהבתו לחופש.

אבל זה לא נגמר כאן... המסורת המשיכה עם השנים בין המחזורים שהגיעו לפלוגה, גם בקרב חיילים שלא הכירו אותו אישית, אבל התחברו לסיפור. 

עם הזמן, כאשר החברים הראשונים השתחררו ויצאו לטיול הגדול, לחופש הגדול, הם לקחו איתם זיכרון אישי מעידו. אחד הכין סטיקר, אחר הכין דגל משלו, והתופעה צברה תאוצה שלא תיאמן ברשתות החברתיות... גם מטיילים שלא הכירו את עידו, החלו להעלות תמונות שלהם עם הדגל או הסטיקר, ממקומות נידחים בעולם, עם תושבים מקומיים או טיילים. כולם התחברו למסורת המרגשת, זו המקשרת בין בני אדם וחולקת את אותה אמונה, שעידו התחיל אי שם במהלך שירותו הצבאי. 

bottom of page