'מטע של חופש' נולד ב-1985 כמטע של עצי זית, על ידי (חסר לי קצת מידע על הסבא והסבא הנוטעים, איך הגיעו לשם? מה הניע אותם?)
יוסף ואיבי, סבא וסבתא של עידו.
'מטע של חופש' נולד ב-1985 כמטע של עצי זית, על ידי (חסר לי קצת מידע על הסבא והסבא הנוטעים, איך הגיעו לשם? מה הניע אותם?)
יוסף ואיבי, סבא וסבתא של עידו.
'מטע של חופש' נולד ב-1985 כמטע של עצי זית, על ידי (חסר לי קצת מידע על הסבא והסבא הנוטעים, איך הגיעו לשם? מה הניע אותם?)
יוסף ואיבי, סבא וסבתא של עידו.
'מטע של חופש' נולד ב-1985 כמטע של עצי זית, על ידי (חסר לי קצת מידע על הסבא והסבא הנוטעים, איך הגיעו לשם? מה הניע אותם?)
יוסף ואיבי, סבא וסבתא של עידו.
גינה של חופש, בית הספר "אפק"
בית הספר "אפק" בראש העין הנציח את עידו באופן יוצא דופן, ובחיבור טבעי לרוח שלו. במקום הוקמה "גינה של חופש". גינה קהילתית שבה ניטעים גידולים אקולוגיים. מעין מהדורה עירונית קטנה של 'מטע של חופש', במקום בו גדל כילד.
ריצת ניווט ביער ראש העין, חטיבת ״גוונים״
גם בחטיבת הביניים "גוונים" בחרו לשמר את רוחו המיוחדת של עידו, ולתת לכך ביטוי בשטח. בחצר, הוקמה פינת ישיבה "פינה של חופש", ומדי שנה מתקיימת מסורת מרגשת של מרוץ ניווט מיוחד לזכרו. המרוץ הוא בשיתוף משרד החינוך, עיריית ראש העין וצה"ל. כל שכבת כיתות ח' מגיעה ליער ראש העין לסדנת ניווט ולמרוץ. היום המיוחד הזה מתחיל בשיחה עם המנהלת, ועם אבי, אביו של עידו המספר עליו לתלמידים - על הקשר לטבע ולערך החופש, על הדגל ועל נסיבות נפילתו. את התלמידים מלווה קבוצת חיילים המשרתים כעת ביחידה ששירת עידו, ויחד הם עוברים מס' שעות של למידה וחוויית ניווט מיוחדת.
מרוץ שליחים, תיכון "בגין"
תיכון "בגין" בו למד עידו בראש העין בשיתוף העיריה, התלבטו באיזה אופן להנציח את עידו. בהתחלה, עלתה ההצעה להנציחו בספריית בית הספר. לא בדיוק המקום האהוב על עידו, חובב המרחבים והחופש. גם ספורט במתכונת הסטנדרטית, לא היה משהו שעידו התחבר אליו. אבל כשנולד הרעיון של ריצה בטבע, היה ברור שזו הדרך. כך, מדי שנה, מתקיים מרוץ שליחים בטבע בהשתתפות שכבת יב' וחיילי פלוגת להב גדוד 9, תוך הירתמות של מד"א ומשטרת ישראל. חוויה היוצרת תחושת גיבוש חזקה, מחבקת ומרגשת כל שנה מחדש.לפני המרוץ, נפגשים התלמידים עם אבא של עידו ובסופו- מתקיים טקסט בנוכחות ראש העיר.
פלוגת להב
החיבור לפלוגת "להב" הוא רגשי ועמוק. עידו הטביע חותם בפלוגה גם אחרי שנהרג, עם הדגל והמסר שעברו הלאה ביחידה לדורות חדשים של מתגייסים. הקשר והתמיכה בין הפלוגה למשפחה הם הדדיים והפכו למסורת. לא רק בהדלקת נרות משותפת ביחידה בכל חג חנוכה. חיילים מהפלוגה מגיעים להתנדב במטע, ואביו של עידו מבקר אותם בתעסוקות ובתרגילים, והפך גם לסוג של כתובת עבור חיילים החולקים איתו חוויות, מצוקות וחלומות...
מדריכות שריון
קשר עקיף שנוצר, בזכות בת הדודה של עידו שהיתה מדריכה בקורס. היא העבירה את סיפורו במסגרת 'מורשת קרב', ומאז נשמר הקשר המיוחד וחיילות הקורס מגיעות למטע ליום התנדבות, שיחות, שירה ועבודה משותפת. מסורת יפה ולא צפויה, הנשמרת אפילו עם הדגל של עידו שאפשר לראות מתנוסס גם במחנה שיזפון.
